מתחכומיישון לתחכומיישון היו המשחקים
דרך החיוכים היינו מתקשרים
כי היינו קטנים
אבל האהבה הייתה אמיתית
אני כותב אליכם, הייתם ביתי הראשון
איתכם למדתי לאהוב ולחייך
ואני יודע שאתם גם זוכרים
אפילו אם אף פעם לא תקראו את השיר הזה
או אף שיר אחר שאכתוב
למה?
כי אנחנו כבר לא מדברים, לא מכירים
אסף, בחייך אנשים משתנים
לא זה לא נכון
אני בטוח שאתם נשארתם אותם אנשים
או יותר נכון, שנשאר ממכם משהו
ואתם חוששים להכיר בזאת
אתם פחדנים
אבל אני לא פחדן
אני לא מדבר באופן כללי
אלא עכשיו ברגע זה
בשניה זו
אני כנה
לא תמיד נוסטלגיה תזרום לי בורידים
אני כבר מכיר את זה שדמי הוא שוקולד מריר
כיפי, מוכר אבל אנוכי
מאוד
אז מה אכפת לי בעצם שאני אוותר בתור חיוך בזכרונכם
כמו שאתם שוכנים בשלי
שירי יהיו כמו בועות מבצבצות ובתוך אחת אתם תהיו
כולכם דחוסים
כמה עצוב
יכלתם להיות כל כך הרבה יותר גדולים
No comments:
Post a Comment